סיכוני נזילות

נזילות היא היכולת לממן עלייה בערך ההתחייבויות או ירידה בערך הנכסים והיכולת לעמוד בפירעונות של פיקדונות הלקוחות.

במצבי ביקוש והיצע חריגים בשווקים הפיננסיים, עלול להיווצר מצב של עלות בלתי מתוכננת בגיוס המקורות או במכירת השימושים. על מנת למזער את הסיכון הזה, בנקים בעולם נוהגים לבזר את המקורות המימון שלהם בין פעילות בשוק ההון, פיקדונות ג’מבו, פעילות באשראי on call, עסקאות רכש חוזר (Repo) ועוד. ניהול סיכון הנזילות צריך להיות מכוון לספק את צרכי נזילות הן במצב עסקים רגיל והן במצבי קיצון.
לעיתים יידרש תאגיד להתמודד עם הסיכון העסקי הכרוך במצב של עודף נזילות. עודפי נזילות מצביעים על אבדן רווחיות לבנק. המחיר האלטרנטיבי של החזקת נכסים נזילים הוא הפער שבין הרווח על השימושים של הבנק לבין עלות המימון של מקורותיו. בתקופות של עליית מחיר השימושים או לחלופין של ירידה במחירי המקורות יגדל מחיר אלטרנטיבי זה.

ניהול נזילות – שילוב של פתרונות

סוגים של סיכון נזילות

אי התאמה בין זרמי המזומנים הצפויים של הנכסים וההתחייבויות – פער נזילות שלילי בתקופה כלשהי מציב סיכון מידי של אי עמידה בהתחייבויות וסיכון משני של פגיעה בחוסן המתמשך של הבנק (במוניטין ובהמשכיות העסקית). אי התאמה זו תגרום להפסד כספי.

שינויים בלתי צפויים בתזרים – שינוי בלתי צפוי של תקופת פירעון נכס או התחייבות של הבנק או משיכת אשראי בהיקף גבוה מהצפוי. הסיכון עשוי לנבוע משגיאה בהערכות הבנק בנוגע לתזרים או משינוי בהתנהגות לקוחות הבנק או בנקים אחרים במערכת.

סיכון נזילות מימוני (funding risk) – שינויים בלתי צפויים בעלויות הגיוס או בזמינות המקורות. סיכון זה נובע מהשינוי בעלות הסגירה של פער הנזילות. הסיכון נוצר כאשר אין אפשרות לבצע את עסקאות המימון הדרושות (או שאפשר לבצען אך בתנאים טובים פחות).