יישום איסור הלבנת הון (Anti-Money Laundering AML) ומימון טרור (Counter Terror Funding) בתאגידים פיננסיים

אכיפת איסור הלבנת הון ומימון טרור מחייבת מערכת מידע תומכת, המסוגלת לזהות ולדווח על מקרים חשודים ולאפשר טיפול מהיר ויעיל וללא העמסה מיותרת על צוות העובדים.

חוק איסור הלבנת הון, התש"ס – 2000  מגדיר הלבנת הון כ"פעולה הנעשית ברכוש אסור, במטרה להסתיר או להסוות את מקורו, את זהות בעלי הזכויות בו, את מיקומו ואת תנועותיו או עשיית פעולה בו".

בלשון פשוטה יותר, מדובר בפעולה הנעשית על מנת לקחת כספים שמקורם הוא בפעילות שאינה חוקית, טשטוש מקורם והשקעתם באפיקים לגיטימיים.

חוק איסור מימון טרור, תשס"ה-2005 מגדיר מימון טרור כ"פעולה ברכוש שיש בה כדי לאפשר, לקדם או לממן ביצוע של מעשה טרור, או לתגמל בעבור ביצוע של מעשה טרור".

הרגולציה הישראלית מחייבת את המוסדות הפיננסים (בנקים, חברות ביטוח, חברות כרטיסי אשראי, בתי השקעות, חברי בורסה ועוד) לקחת חלק פעיל במניעת ודיווח על פעילות הלבנת הון ומימון טרור.

הדרישות מגופים אלו מתבססות על הנחיות ארגון ה-FATF. זהו הגוף הבינלאומי הקובע את הדרכים להילחם בהלבנת הון ומימון טרור.

בגוף זה חברות ארצות הברית, האיחוד האירופאי, יפן קנדה, דרום קוריאה הודו ומספר מדינות נוספות.

ישראל  מועמדת להצטרף לארגון זה בכפוף לבדיקה הנעשית בימים אלו.

הנחיות ה-FATF וכן החקיקה הישראלית תורגמו לדרישות מעשיות באמצעות צו איסור הלבנת הון וכן בהוראת ניהול בנקאי תקין 411 (מניעת הלבנת הון ומימון טרור וזיהוי לקוחות).

להלן עיקר הדרישות:

  1. מעקב שוטף: הקמת מערכת ממוחשבת לאיתור פעילות חריגה בחשבונות הלקוחות.
  2. בדיקת פרטי זיהוי אל מול הרשימה: בדיקת פרטי הלקוחות אל מול רשימות החשודים בביצוע פעולות טרור, הימורים ופשעים אחרים.
  3. בקרה ומעקב אחר פעילות לקוחות בסיכון גבוה ומול מדינות בסיכון גבוה: זיהוי לקוחות שלהם מאפיין בולט של סיכון (לדוגמא: נותני שירותי מטבע, אישי ציבור בחו"ל וכו') וכן זיהוי פעולה מול מדינות בסיכון (מדינות המוגדרות ברשימות בינלאומיות ככאלו שאינן נלחמות בהלבנת הון או מימון טרור).
  4. דיווח: דיווח לרשות לאיסור הלבנת הון על פעולות רגילות (דיווח אובייקטיבי) ופעולות בלתי רגילות (דיווח סובייקטיבי).
  5. ביצוע תהליך הכר את הלקוח (KYC):תהליך שמטרתו לזהות את אופי הפעילות המוצהרת של הלקוח, לזהות מאפייני סיכון נפוצים, מקור הכספים שלו ומאפיינים נוספים. הצהרות הלקוח מנוטרות ונבדקות מול פעילותו בפועל.
  6. זיהוי ואימות מקבל השירות: תהליכים שמטרתם לזהות ולאמת את זהותו של הלקוח וכן לזהות מי הם הגורמים שייהנו מפעילותו (לדוגמא: נהנים, בעלי שליטה ויוצרי נאמנות).
  7. ניהול רישומים ושמירתם: ניהול מאגר ממוחשב של פרטי הפעולות שבוצעו (בין שעל ידי לקוחות ובין שלא על ידם) וכן של פרטי הזיהוי של הלקוחות והחשבונות.

HMS מציעה מערכות מידע מתקדמות ליישום דרישות איסור הלבנת הון ומימון טרור.

המערכות מותאמות לרגולציה הישראלית, הן מאפשרות ניהול כולל, מהיר ויעיל של כל דרישות איסור הלבנת הון ומימון טרור במערכת אחת וכתוצאה מכך מושגים יעילות וחיסכון בתקורות.

"נכתב על ידי, רועי וולבה יועץ ומנתח מערכות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור ב- HMS"