פייסבוק זקוקה למצפן פנימי

פייסבוק שינתה את העולם בזכות גישתה השימושית, השיקולים המסחריים שמניעים אותה כיום עלולים לסמל את תחילת הסוף

בתחילת הסרט "אפוקליפטו" מצוטטת אמרה של הפילוסוף ויל דורנט: "תרבות גדולה לא נכבשת מבחוץ עד שהיא לא משמידה עצמה מבפנים". הסרט מתאר כיצד קידשה תרבות המאיה הקרבת קורבנות מתוכה-ואולי הביאה בכך להשמדתה.

כדאי להתייחס לציטוט זה כדי להתריע על משהו שבתסריט קיצוני, אך לא בהכרח דמיוני, עלול להתרחש גם בפייסבוק. הנפקת הענק של החברה, לפי שווי אסטרונומי של 104 מיליארד דולר, הציתה את דמיון המשקיעים ואמורה להשפיע באופן מהותי על ציפיותיהם לגבי רווחי החברה, ואולי גם על התנהגותה בעתיד.

השבוע התפרסם סקר של רויטרס ושל חברת Ipsos, ולפיו כ-80% ממשתמשי פייסבוק מעולם לא רכשו מוצר עקב חשיפה לפרסומת באתר. המשמעות היא שלא ברור כיצד מספר המשתמשים האדיר של הרשת החברתית מתורגם ויתורגם לכסף – שאלה שהגבירה את הדיון בנוגע לשווי המניה והפילוסופיה הפנימית של פייסבוק.

פילוסופיה פנימית של חברה או של עסק היא דבר חשוב. זהו המצפן הפנימי שאומר למנהל אם סטה מערכיו. ספק אם מארק צוקרברג ידע מה הוא יוצר כאשר ישב בחדרו באוניברסיטת הרווארד ויזם את פייסבוק. יש להניח שלא העלה בדעתו כי הקודים שהוא רושם באישון לילה ישנו את העולם – החל בדרך שבה אנשים מתקשרים ביניהם וכלה בתמורות פוליטיות גלובליות.

לפי פרסומים המתייחסים לפילוסופיה המקצועית שלו בימים הלא כל כך רחוקים ההם ב-2004, ניתן להניח כי זו לא דגלה בהפיכת האתר ללוח מודעות לפרסומת, אלא בהיותו יישום מגניב, כיפי ושימושי. צוקרברג הרי זעם על שותפו לאחר ששתל בפייסבוק מודעות לסטארט-אפ שלו, דבר שלטענתו היה עלול לפגום בהנאת הגלישה.

הרשתות החברתיות, ובראשן פייסבוק, קמו על גלי אהדת הציבור שהאמין שמדובר במיזם חדשני לטובת הכלל. אך כאשר מתחיל עיגול הפינות של העקרונות שעל-פיהם הוקמה הרשת, היא עלולה למצוא עצמה בדרך למדרון חלקלק של אובדן אמון מצד הגולשים. והרי לא חסרים גורמים מתחרים, יצירתיים וחדורי מוטיווציה שינסו להיות הדבר הגדול הבא.

הכותב הוא משנה למנכ"ל בחברת הלפרין יועצים HMS

המאמר פורסם ב- nrg ב- 10/06/2012