ניהול סיכונים ואפקט הדומינו

הדינאמיקה המואצת שאנחנו חיים לפיה במאה הנוכחית מחייבת להיערך ולהמציא את עצמנו מחדש ללא הרף. חזון הכפר הגלובאלי אינו מאפשר להמשיך ולהחזיק בתפיסות שהיו נכונות לתקופות אחרות, בהן החיים התנהלו בקצב שונה לגמרי. לאן שנפנה את המבט מצפה לנו הפתעה מהסוג של "לא ראיתי מאיפה זה בא לי"

הנה מצרים, ידידתנו הגדולה והמשמעותית ביותר בעולם הערבי הפכה למדינה איסלאמית, דבר שעשוי להשפיע באופן משמעותי על הקשר הכלכלי בינינו, כאשר מדובר לדוגמה בנושא אספקת גז, או על הקשר הבטחוני והיבטים רלוונטיים נוספים. לא מזמן, ספרד הנמצאת על פני תהום כלכלית, קיבלה חילוץ מדהים בגובה 100 מיליארד דולר (!), וספק אם הדבר יפתור את משבר החוב של המדינה. דבר שולי לכאורה כמו היעדר איזון כלכלי ביוון עלול להשפיע על כל העולם – ולא במקרה הוציא לאחרונה הקונגרס האמריקאי תחזית כי בעוד 25 שנים ארה"ב החזקה תהיה במצב של יוון היום. רק המחשבה על כך שהמעצמה החזקה בעולם תהיה במצב של כאוס כלכלי, ואולי גם חברתי, מעוררת תחושות אפוקליפטיות. כל בר דעת יכול לדמיין כי למצב כזה תהיה השפעה אדירה על ישראל, הנשענת במידה רבה על חוסנה של ארה"ב.

ההמחשה המתבקשת לעניין זה היא אפקט הדומינו: היכן שהוא באתונה או במדריד, המערכת הכלכלית לא מאוזנת והמערכות הרלוונטיות בעולם כבר צריכות להיערך בהתאמה לכך כדי למנוע את הקריסה הבאה. לאפקט הדומינו הזה קוראים "חשיפה מערכתית" וזו החשיפה שמדירה שינה מעיני קובעי המדיניות בכל העולם בימים אלה.

קטגוריות הסיכון רחבות וכוללות סיכונים פיננסים, סיכונים תפעוליים, סיכוני איכות סביבה, סיכונים ביטחוניים, ועוד. גם בחיי היום יום שלנו אנחנו מתנהלים על ידי ניתוח סיכונים וניהולם – שכן אחרת, החיים היו מנהלים אותנו. תפיסה זו נכונה גם לעולם העסקי. הזירה הפיננסית עוד לא חזרה לאיתנה מאז המשבר הגלובאלי, אבל המסקנות המיידיות אמורות היו להוביל לשינוי חשיבה ניהולית תוך הטמעת השימוש במערכות ניהול סיכונים בכל גוף כלכלי מתקדם. ניהול סיכונים אינו מדע מדויק, ויש לדעת שבניית מערך לניהול סיכונים צריכה להיעשות באופן מושכל בהליך מובנה ומבוקר. בסופו של יום, מערך זה צריך לעמוד בראש סולם העדיפויות של כל דירקטוריון או דרג ניהולי, שכן באמצעותו ניתן להגיב בזמן אמיתי לסיכונים הניחתים עלינו מידי יום, תוך תעדוף מושכל וקבלת החלטות נכונות באשר לדרכי התגובה היעילות ביותר.
המערכת הבנקאית האמריקנית וכל שוק הפיננסים שם שירדו בדירוג האשראי העולמי, היו אמורים ללמוד לכאורה את הלקח שלהם במשבר העולמי. הם היו אמורים להבין שלב המשבר היה הכישלון שלהם לאתר מבעוד מועד את הגורמים המסכנים את יציבות המערכת ולפתח תכנית מסודרת לשליטה בהם ולהתמודדות עם התפרצות של מקרי קיצון. במלים אחרות – לא הייתה להם מדיניות ניהול סיכונים שערוכה להתמודד במקרים כאלה עם הכשלים שנוצרו במערכת שהם היו אמונים עליה.

ראוי שגורמי המערכת הכלכלית בארץ יפנימו את התוצאות הרות האסון של אפקט הדומינו המתחיל אי שם. השלכות המשבר הפיננסי הגלובלי ב-2008 עדיין מטלטלות את הזירה העסקית והניהולית ומחייבות כל ארגון להתאים עצמו לנסיבות החדשות, תוך התמודדות אחראית עם נושא ניהול הסיכונים בתחומי פעילותו. צליחת המשבר בישראל, לא פתרה בעיות מובנות במשק הישראלי כדוגמת קיום המונופולים, ריכוזיות גבוהה, גידול בפערים חברתיים וכלכליים וכיו"ב. שיטת ה"יהיה בסדר", "שנגיע לגשר, נעבור אותו" וכיו"ב לא תעבוד לאורך ציר זמן. יש לקוות שגופי הפיקוח השונים בישראל יפנימו את לקחי המשבר הגלובאלי בנוגע לניהול סיכונים ויחייבו את כל התאגידים לגלות יתר אחריות בנושא זה ויפה שעה אחת קודם.

הכותבים הם צביקה גנדלמן ,משנה למנכ"ל ודיוויד ברנשטיין, יועץ בכיר בחברת הלפרין יועצים HMS

המאמר פורסם בטלנירי 27/06/12