למה וויז הצליחה ובטר פלייס קרסה?

בעוד בטר פלייס פשטה את הרגל למרות החזון, וויז דווקא השכילה להצליח עם מוצר שנראה בתחילה לא חדשני במיוחד. צביקה גנדלמן מנתח את ההבדלים בין שני המיזמים

בשבועות האחרונים סוקר בהרחבה סיפורם של WAZE ובטר פלייס, שני מיזמים ישראליים, אשר כל אחד פורץ דרך וחדשני בתחומו אך בעלי סיום שונה לחלוטין. מצד אחד עומדת בטר פלייס שהציגה לעולם חלום יוצא דופן ושאיפות גבוהות שהתרסקו על קרקע המציאות ועימן ההשקעה הכספית של מעל 3 מיליארד שקלים שירדו לטמיון. מצד שני ניצבת חברת WAZE. מה שהחל כמיזם מקומי ולא שאפתני בצורה יוצאת דופן מממש עסקת מכירה לענקית גוגל בסך שמוערך במעל מיליארד דולר.

חזון לא מספיק

סיפורן של שתי החברות האלה אינו אלא גרסה מוגדלת של מה שחווים אלפי מיזמים בישראל, גדולים כקטנים. הנתון לפיו מרבית הסטארט-אפים שמוקמים נכשלים ואף חלק משמעותי מהעסקים הנפתחים מדי יום אינו שורד אפילו את השנה הראשונה, מעלה את השאלה – מה מוביל מיזם כלשהו לצעוד בדרכה של WAZE ומה עלול לגרום למפלה דומה לזו שחוותה בטר פלייס.

כאשר בוחנים את שני הסיפורים מובן שחזון לכשעצמו אינו מספיק. היכולת לחשוב ולחלום בגדול היא במידה רבה תנאי הכרחי להצלחתו של כל עסק אבל אין די בכך. יזמות היא עבודה קשה ותובענית השואבת את היזם לתוכה למשך רוב שעות היממה וזו אחריותו כיזם לבחון באופן תמידי את עצמו ולשאול עד כמה החזון שהוצב, עודנו ממלא תפקיד פרודוקטיבי ביצירת "דרייב" להצלחה. בימיה הקשים של חברת בטר פלייס נדמה היה שבנקודה מסוימת החזון הפך להיות כמעט כל מה שיש לחברה להציע. 

נושא נוסף ומשמעותי עבור היזמים הוא לדעת מתי להוריד פרופיל. לא פעם ייתכן שהחזון מעורר השראה והתכנית העסקית מבריקה, אך השוק והטכנולוגיה אינם בשלים למוצר שהחברה מציעה, כפי שקרה במקרה של בטר פלייס. לפיכך, במקרים מסוג זה האסטרטגיה הנכונה עשויה להיות, דווקא להוריד פרופיל ולהקטין את "שריפת" המזומנים, כלומר: לשמור את המיזם על אש קטנה כדי שברגע האמת ניתן יהיה לפרוץ אתו. WAZE מאידך, השכילה לתכנן תהליך התמחות בנישה ספציפית בראייה ארוכת טווח ולבנות אותו נכון, שלב אחר שלב.

אופטימיות זהירה וניהול סיכונים נבון עשויים לעיתים להיות ההבדל בין הצלחה וכשלון. אופטימיות היא יסוד חיוני בכל עסק אבל חשוב לשמור על פרופורציות ולא לשקוע בפנטזיות שאין להן כיסוי במציאות. להבדיל מבטר פלייס, WAZE שמרה כל העת על אופטימיות זהירה וראייה מפוכחת של המציאות אשר סייעו לה למצוא את מקומה בשוק גם כשחברות ענק דוגמת גוגל או אפל ניסו להיכנס לשוק הרווי יחסית של הניווט. ככלל, על היזם להשקיע באופן מובנה בזיהוי האתגרים והחסמים הרלוונטיים ובחינתם. לעניין זה, אין להדחיק אותות אזהרה או להתעלם מתגובות ומשובים מלקוחות, מנהלים, שותפים ואחרים. חשוב שתהיה כן עם עצמך ועם המשקיעים שלך לגבי תמונת המצב העדכנית, לטוב ולרע. ואגב, אל תאמין, שעם הזמן, ייפתרו מאליהן רוב הבעיות שנוצרו.

בכנס שנערך לפני מספר חודשים התגאו אנשי WAZE בכך שחברתם מונה 105 עובדים בלבד לעומת מחלקת google maps שלבדה מונה מעל ל-3,000 עובדים. כל יזם יודע שהתרחבות כרוכה גם בהגדלת ההוצאות. כל גידול בעסק הוא דבר חיובי בפרט שמדובר לא רק במחזור אלא גם בשורה התחתונה. עם זאת, יש להביא בחשבון שהתרחבות עסקית מצריכה בדרך כלל הזרמת משאבים נוספת למימון הון חוזר, גם אם המיזם מרוויח. ולכן, על היזם להיות תמיד עם היד על הדופק ולהיערך באופן דינמי מול מקורות אשראי, לא רק לכשלים למיניהם, אלא גם להצלחה שמחייבת הגדלת הוצאות המימון. בשונה מבטר פלייס, הנהלת WAZE בהחלט השכילה לעמוד במבחן זה.

ולבסוף, קשה לצאת לדרך חדשה בלי תכנית פעולה מפורטת ובלי להגדיר יעדים ברורים. אבל האתגר האמיתי הוא להיות מסוגל לשנות ולהגיב תוך כדי תנועה. כלומר, להגיב לשינויים בתנאי השוק, להתרחשויות מבית ומחוץ ולבחון כל הזמן האם ההנחות הראשוניות שעמדו בבסיס המיזם עדיין תקפות, כמו גם לזהות בזמן אמת מה מצריך שינוי. נדמה כי זו אחת מנקודות המפתח שהפרידו בין שתי החברות שעברו רעידת אדמה בתקופה האחרונה. בסופו של יום, כל יזם, החל מבעל עסק קטן או סטארטאפיסט מתחיל ועד בעלי חברה מבוססת, צריכים לשאת עיניים ולהחליט אם לנווט את העסק בדרכי WAZE או להסתכן בתקיעתו, כמו המכונית של בטר פלייס.

הכותב צביקה גנדלמן, משמש כמשנה למנכ"ל בחברת הלפרין יועצים (HMS)

המאמר פורסם באתר וואלה! עסקים 17/06/2013