ללמוד מגוגל: גם מכשלונות צריך ללמוד

הכישלון של גוגל לחזות את ההצלחה של פייסבוק הוא שיעור חשוב לכל מנהל בכל תחום

היום יימחקו יותר מ-60 נוסחים שונים של מדיניות הפרטיות של גוגל ויעברו למסמך אחד ויחיד שיחול על כל הכלים של חברת הענק. מדובר בצעד מרחיק לכת, במיוחד בתקופה שבה שמירה על פרטיו של הגולש תופסת כותרות חדשות לבקרים, ונראה שצריך אומץ רב – או חוצפה, תלוי בעיני המתבונן – כדי להתנגש בעוצמה וביודעין דווקא בנושא הזה. הסבריה הרבים של חברת הענק – באתרים, במיילים, בווידיאו ואפילו לצד תוצאות החיפוש – טובים ויפים, אך לא בהכרח משכנעים. נראה ששינוי זה נובע ככל הנראה ישירות מהנחה שאם חברת גוגל לא תתחיל לאסוף מידע על משתמשיה בהסכמה, ותעביר אותם למפרסמים, אזי בעתיד צפויה לה סכנה מפני הרשת החברתית פייסבוק, אשר מבטיחה לספק פרסומות מפולחות להפליא על-פי מקום, תחביבים, סטטוס חברתי וכיו"ב. אחרי הכל, גוגל ופייסבוק הן חברות פרסום, ומי שתפסיד במשחק הזה עלולה לחדול מלהתקיים.

בדרך כלל בכל הנוגע לתחזיות ולהיערכות לתרחישים עתידיים, הגורמים האמונים על נושאים אלה נעזרים במודלים שונים לבנייה ולניתוח של תרחישים אפשריים. זאת כדי לצפות את התנהגות ואת התוצאות של כל שינוי בתהליכים וביחסי הכוחות הקיימים על מנת להיערך אליהם באופן המיטבי. עם זאת, אין מודל בגוגל שצפה את התוצאות האפשריות של תסריט שבו תקום רשת חברתית דוגמת פייסבוק ותסחף אחריה יותר מ-800 מיליון איש ברחבי העולם, כזו שתפיל משטרים ותזעזע שלטונות ודיקטטורות. הכלכלן נסים טאלב כינה תופעות מסוג זה "הברבור השחור" – אירוע בלתי צפוי ובעל השפעה אדירה שמגיע משום מקום ושומט את הקרקע מתחת לכל התחזיות המושכלות והתסריטים המוכנים שביססנו עליהם את תהליכי קבלת ההחלטות שלנו. התאוריה של טאלב פותחה כדי להסביר תופעות כלכליות, ומעט לאחר פרסומה בשנת 2007 היא זוכה להמחשות שוב ושוב. תחילה בדמות המשבר הכלכלי הגלובלי ועכשיו זוהי המלחמה הלא כה וירטואלית בין חברות ענק אשר נלחמות על המידע שלנו. לייק שווה כסף, זאת כבר למדנו כולנו.

גוגל הייתה מודעת ל"ז'אנר". רשתות חברתיות היו קיימות לפני כן – גם ליריבותיה הגדולות דאז דוגמת יאהו או High5, אבל הרשתות הללו לא המריאו. זאת ועוד, גוגל עצמה הקימה רשת חברתית (Orkut) כבר ב-2004, אך לא השכילה לטפח אותה או לראות את היתרונות הגלומים במיזם שכזה. בדרך כלל משברים דוגמת אלו שנוצרו בעקבות תופעת "הברבור השחור" חושפים את מוגבלותם של המודלים הכלכליים שההנהלה ואנשי המקצוע אוהבים כל כך להתבסס עליהם, לעתים יותר אובססיה מהתבססות. המודלים הפכו לעגל זהב שלעתים רחוקות מדי מבקרים את תקפותו. התחושה שיוצר מודל עסקי, ולפיה התכנון הכלכלי שלנו נשען על אדנים מוצקים, היא לעתים קרובות לא יותר מאשליה. לכן חיוני שכל מנהל המשתמש במודלים לעבודתו ישתמש גם בכלים שבודקים חזור ובדוק הן את תקפות המודל והן את מגבלותיו. חשוב לנסות לנחש ולהעריך תרחישים קיצוניים אפשריים ולדעת כיצד להיערך אליהם במחשבה מראש, כולל "תוכניות מגרה" מוכנות לתרחישים חשובים, כך שהארגון יוכל להגיב במהירות וביעילות גם במצבי משבר.

לגוגל נדרש מעט יותר זמן, וכיום משתמשים בחברה בכל התחמושת שברשותם כדי לשפר את מצבה. ואם בארזים נפלה שלהבת, אזי גם ארגונים אחרים שלא ישכילו לבחון את תקיפות המודלים שהם משתמשים בהם עלולים למצוא את עצמם מתמודדים עם מציאות עתידית שאינה רלוונטית עוד עבורם ואשר עלולה להתנפץ בפניהם דווקא ברגע שהם הכי פחות מוכנים לו.

הכותב הוא משנה למנכ"ל הלפרין יועצים HMS
המאמר פורסם ב- NRG ב- 01/03/12