הייטקיסט או כדורגלן? הקריירה תיקבר בגיל 40

חשבתם שעבודה בהיי-טק תעניק לכם ביטחון תעסוקתי? תחשבו שוב: רוב הסיכויים שתמצאו את עצמכם בתחילת שנות ה-40 מובטלים וללא עבודה, ממש כמו כדורגלנים. בהיעדר טיפול ממשלתי בנושא – האחריות היא של המעסיקים

בניגוד לתדמית הזוהרת של ישראל כ"מעצמת היי-טק", תקופת העבודה הממוצעת של עובדי היי-טק בארץ הינה נמוכה יחסית. למעשה, רובם מתקבלים לעבודה בגיל צעיר ועושים קריירה מזהירה, אך לקראת תחילת שנות 40 רובם הגודל עלוליםלמצוא את עצמם מובטלים וללא עבודה, ממש כמו כדורגלנים.

ההבדל בין עובד ההיי-טק לשחקן כדורגל מתבטא בכך, שהכדורגלן יודע מראש שהקריירה שלו מוגבלת בדרך כלל עד לגיל 40-35, במקרה הטוב. עובד ההיי- טק לעומתו, מגלה את מגבלות הגיל רק כשהוא נפלט ממקום עבודתו בגילאי 40+. כאשר הוא מנסה לחזור לשוק העבודה, הוא נתקל בשוק חסום ומבין שממש כמו הכדורגלן הממוצע – ייתכן כי הוא עומד על סף סיום הקריירה.

עם זאת, הכדורגלן יכול למצוא פלטפורמות אחרות שמשאירות אותו בזירה האהובה עליו. כך למשל, כדורגלני העל יכולים לפתוח בקריירה של מאמני כדורגל, מנהלים מקצועיים, מגישי טלוויזיה ופרשני ספורט בכלי התקשורת. הפחות זוהרים שבהם יכולים להפוך למדריכי כושר, או למאמני קבוצות ילדים ונוער וכיו"ב. מנגד, עובד ההיי-טק מתקשה למצוא עבודה עם פרישתו מאונס ולרוב נותר מחוץ למשחק.

אם לא די בכך – אצל הכדורגלנים מדובר הרי באילוץ שנובע ממגבלות פיזיות, המגבילות את פעילותם באופן טבעי. לעובדי היי-טק לעומת זאת, אין שום גורם גופני, שכלי או מנאטלי, שמחייב שינוי שכזה. נהפוך הוא – בגיל 45 הם עדיין נמצאים בשיאם וככל שתוחלת החיים עולה – כך התסכול גובר.

מבוגרים נשארים בחוץ

שוק התעסוקה כולל כיום עיוות, הנובע מתפיסות שמרניות, הגורמות לכך שעובדים מבוגרים, בעיקר בתחום ההיי-טק, מוצאים את עצמם מחוץ למעגל העבודה. דבר זה גורם נזק לא רק לאותם עובדים אלא גם לכלל הפריון במשק. למרבה הצער נראה, שהתופעה אף עלולה עוד להחמיר בהמשך, שכן קיימת מגמה כלל עולמית של גידול בעודף עובדים. זו נובעת בחלקה מההתקדמויות הטכנולוגיות המואצות והמיכון, שמייתרים את הצורך בידיים עובדות. מהנתונים האחרונים שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עולה, כי מספר המובטלים זינק ב-15 אלף איש תוך 4 חודשים וכי שיעור האבטלה עומד על 6.9%. אך הנתון המדאיג עוד יותר הוא, שחלה ירידה בשיעור המשתתפים בכח העבודה במשק – דבר שמעיד על העלייה במפלס הייאוש שאוחז בחלק משמעותי ממחפשי העבודה.

למעשה, נתוני האבטלה בישראל אינם משקפים את המצב האמיתי בשוק התעסוקה, שכן הם נקבעים לפי היחס בין מחפשי העבודה שנרשמים בלשכות התעסוקה לבין סך כוח העבודה. כלומר הם כוללים ציבור גדול מהמגזרים הערבי והחרדי שאינו מחפש עבודה, ואינם לוקחים בחשבון את הציבור המבוגר שנפלט ממעגל העבודה בעל כורחו והתייאש מלמצוא עבודה דרך לשכות התעסוקה.

מה אפשר לעשות?

כדי לפתור את הכשל התעסוקתי, על הממשלה להרחיב את פעילות הנציבות לשוויון הזדמנויות בעבודה במשרד הכלכלה, כך שבנוסף לפעילותה בקרב מיעוטים ואוכלוסיות מוחלשות היא מטפל גם בהעסקתם של עובדים שהגיעו לגיל 40. בנוסף על הממשלה לקדם קמפיינים ציבוריים לטובת הנושא.

עם זאת, לא נכון יהיה להסתמך לגמרי על הפתרון שיגיעה מצידה של הממשלה, שכן זו מתקשה בטיפול בבעיות כואבות ופשוטות עוד יותר. לפיכך, אותם מחפשי עבודה צריכים לקחת אחריות ולא להתייאש: יש לא מעט גופים שיודעים להעריך את הניסיון והערכים המוספים שלהם. כלי אפשרי הוא הרשתות החברתיות, שבאמצעותן ניתן לאתר היום יותר הזדמנויות תעסוקתיות.

ככל שההבנה של עובדי ההיי-טק לגבי חומרת מצבם תחלחל באופן מעמיק יותר, כך תגבר התובנה שגובה השכר אינו העיקר. דווקא יציבות תעסוקתית הופכת להיות המרכיב הראשון בחשיבותו בסולם העדיפות. צלע נוספת במשולש והמרכזית ביותר, היא המעסיקים עצמם, שצריכים לסלק את הדעות הקדומות ולבחון כל מועמד לגופו, מבלי להתחשב בסטיגמה של גיל ובסטריאוטיפים הנגזרים ממנה.

בניגוד לתפיסה המקובלת – רעננות מחשבתית, נמרצות ויכולת השתלבות חברתית, הן עניין סובייקטיבי. יש לא מעט צעירים מאובנים ומקובעים, ולעומתם לא מעט עובדים מבוגרים ומנוסים, שהם גם חדשניים ואנרגטיים. מודעות ליתרונות של עובדים מבוגרים, כמו ניסיון עשיר, רצון ליציבות ונאמנות למקום העבודה, היא חלק משמעותי בשינוי המגמה בנושא.  שוק התעסוקה הישראלי לא יכול לוותר על הפריון הכולל שמציעים אותם אנשים משכילים, מוכשרים ובעלי מוטיבציה, שנמצאים למעשה באמצע החיים ובשיאם המקצועי. ככל שהמעסיקים יקדימו להבין את העיוות הקיים ולפעול לתיקונו – כך ייטב להם, לחברות שבבעלותם ואף לכלכלה הישראלית כולה.

הכותב, צביקה גנדלמן משמש כמשנה למנכ"ל בחברת הלפרין יועצים (HMS)