הבנקים בישראל נמצאים במצב של קאץ' 22, הם חייבים לפעול לפי מודל יקר יותר; המשכנתאות? לא סיכון

בראיון ל-Bizportal מתייחס המומחה העולמי לתקנות 'באזל III', להשפעות על הבנקים, וגם – האם הוא חושב שיש פה בועת נדל"ן?

רק חצי שנה נותרה עד שתקנות באזל III יכנסו לתוקפן בישראל, ב-1 בינואר 2014והבנקים יצטרכו לעמוד בקריטריונים קשוחים יותר הקשורים בהגדלת הלימות ההון אותם קבע המפקח על הבנקים כבר לפני יותר משנה. באזל III כולל בין היתר המלצות לשיפור איכות ההון ורמתו, תוך הגדרה מחדש של רכיבי ההון ושינוי של חישוב ההון הנדרש כנגד נכסים מסוימים. כבר במארס 2012 פירסם המפקח על הבנקים בבנק ישראל את הדרישות מהתאגידים הבנקאיים בישראל, שלפיהן יצטרכו הבנקים להגדיל את יחס הון הליבה המינימלי לשיעור של 9% עד ל-1 בינואר 2015 כאשר שני הבנקים הגדולים, פועלים ולאומי, נדרשים להגדיל את היחס ל-10% עד ל- 1 בינואר 2017.

על פי דוח בנק ישראל שפורסם ביום ד' האחרון, "המערכת הבנקאית המשיכה לשפר את הלימות ההון שלה במהלך שנת 2012, תוך הצגת רמות נאותות של רווחיות מותאמת סיכון. התקדמות זו מחזקת את יכולתה של המערכת הבנקאית לספוג זעזועים הנובעים הן מהתפתחויות בעולם והן מהתפתחויות במשק המקומי, וכך להגן על הנכסים הפיננסיים שהציבור הפקיד בידה". עם זאת הראו מבחני הלחץ שנערכו לבנקים כי במקרה בו תעלה הריבית במשק ל-4% יוכפל מספר המשכנתאות שיהיו בסיכון גבוה.

בהמשך לדברים שנאמרו בדוח בנק ישראל, יש עדיין לא מעט שאלות שקשורות לבאזל III הנוגעות להשפעתן של התקנות החדשות על המערכת הבנקאית, שרווחיותה צפויה להיפגע, פעילותה צפוייה להתכווץ והיא צפויה להזדקק לגיוסי הון נוספים. וכן על השפעת התקנות החדשות על התנהלותו של המשק הישראלי בתחומים כמו משכנתאות ואשראי עסקי.

סמינר בוטיק 

לצורך בחינת המצב בעקבות האימוץ הקרוב של תקנות באזל III נפגשה כתבת Bizportal עם אוליבר ברוקהאוס, מומחה עולמי בתחום רגולציית הבנקים בכלל ובאזל III בפרט, אשר בא השבוע לישראל על מנת להרצות בסמינר הבוטיק של חברת היועצים HMS בו השתתפו בנקאים מובילים מיחידות ניהול הסיכונים בחדרי העסקאות של הבנקים בישראל ודנו על סיכוני אשראי.

ברוקאהס ששימש בתפקידי ניהול פיננסי בכירים כמו Head of Europian quantitive analytics או Head of equity financial engineering בבנקים מובילים כמו רויאל בנק אוף סקוטלנד, קומרצבנק, JP מורגן ודויטשה בנק, מספר "ביקרתי בחדר המסחר של בנק לאומי והוא דומה מאוד לחדרי העסקאות שאני מכיר היטב מלונדון, לא הרגשתי שיש לסוחרים ולמנהלי הסיכונים פה חסך בידע. אבל הבעיה היא שלבנקים בישראל אין כיום מודל מתקדם לטיפול בסיכונים על מנת לעמוד בתנאי הרגולציה על פי באזל III. זה בגלל שרמת התחכום של המכשירים הפיננסיים הקיימים בשוק פה היא לא גבוהה באותה מידה כפי שהיא קיימת בבנקים הגדולים בעולם".

ברוקהאוס מסביר כי ישנם 3 מודלים מקובלים לבחינת מידת הסיכון בבנקים – מודל מתקדם, סטנדרטי ובסיסי. מאחר שהבנקים הישראלים לא מגיעים לרמה הגבוהה של המודלים לחישוב הסיכונים על פי תנאי באזל III, שמהם ניגזר חישוב הלימות ההון הנדרשת מהבנקים. הוא מצפה שב-2014, השנה בה נכנסות לתוקפן תקנות באזל III, יצטרכו הבנקים הישראלים להגדיל את ההפרשות שלהם על מנת לעמוד בתנאים שנקבעו על ידי הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל. להערכתו זה עלול להצריך חלק מהבנקים לגייס עוד הון.

"בהחלט שמעתי במהלך הסמינר תלונות של הבנקאים על כך שהשוק הישראלי לא מאפשר להם להגיע לרמה הגבוהה של המודלים, ולכן הם יצטרכו להקצות יותר הון, שלא באשמתם", הוא אומר ומוסיף, "אם בעקבות הצורך להגדלת הלימות ההון הבנקים יחליטו שהם מפחיתים את היקף ההלוואות שלהם למגזר העסקי והפרטי, ובמיוחד לעסקים הקטנים והבינוניים – זה בטוח יגרום להתכווצות הפעילות העסקית שלהם. זו אחת הבעיות המשמעותיות לכלכלת המשק שקיימות בתקנות באזל III".

ברוקהאוס מתאר את המצב בעולם ואומר כי "בבנקים ברחבי העולם רואים כבר תהליך של קונסולידציה בשירותים הפיננסים, במסגרתה מוותרים הבנקים על מתן שירותים פיננסים יקרים ומורכבים יותר, כדוגמאת פעילות בתחום הניגזרים והמוצרים המובנים (סטראקצ'רים) שנחשבים למסוכנים יותר ולכן מצריכים אותם להקצות יותר הון לרזרבות".

קאץ' 22 

ברוקאהוס מדגיש כי במסגרת דרישות באזל III נקבע כי פרט לכך שהבנקים צריכים לחשב את הסיכון הגלום בסוג העסקה, עתה הם גם יהיו צריכים לחשב את הסיכון הגלום במצבו של הגורם המבצע של העסקה, וזה מוסיף נדבך נוסף ומורכב יותר לבחינת רמת הסיכון.

"הבנקים הישראלים נמצאים במצב של קאץ' 22. בגלל שאין בהם שימוש במכשירים מורכבים יותר כמו CDS או נגזרים מתוחכמים על מטבעות, על ריביות או שוק אג"ח קונצרני נזיל מספיק, כמו שיש למשל בשווקים באירופה ובארה"ב, אז בהגדרה הם נחשבים לכאלה שמפעילים מודל ניהול סיכונים סטנדרטי ולא מודל מתקדם. זאת אומרת שעל מנת לעמוד בהלימת הון של 9% הם יצטרכו להגדיל את הקצאות ההון שלהם לרזרבה. בפועל אין להם ברירה אלא לפעול לפי מודל יקר יותר".

הסיכון לבנקים מהמשכנתאות הוא לא גדול – הבעיה היא של הלווים 

בימים בהן 70% מחובות משקי הבית בישראל הינם בשוק המשכנתאות, כיצד יתמודדו הבנקים עם הסיכונים שבאי-עמידה בהחזרי המשכנתא במקרה שסביבת הריבית תעלה או שהצמיחה תאט וההכנסה הפנויה תקטן? "אני לא מצפה ששוק הנדל"ן בישראל יקרוס כי יש פה ביקושים. גם במקרה שהריביות יעלו ונוטלי המשכנתאות יתקשו לעמוד בהחזרים, אני חושב שהבעיה תהיה בעיקר של הלווים, מכיוון שהסיכונים של הבנקים שנתנו משכנתאות הוא מוגבל. הבנקים יכולים למכור את המשכנתאות למישהו אחר שכן מצליח לעמוד בהן. מאחר ובנק ישראל הקשיח מאוד את תנאי מתן המשכנתאות והעלה את הדרישות מהלווים אני לא מצפה שזו תהיה בעיה קשה מדי".

כשאני מספרת לברוקהאוס שמחירי הנדל"ן עלו בכ-70% ב-5 השנים האחרונות ושמספר המשכורות שצריכה משפחה שנטלה משכנתא להקצות לשם רכישת דירה זינק לכ-140 משכורות חודשיות בממוצע, אומר ברוקאהוס, "טוב, זה כבר נשמע לי כמו בועה, אבל עדיין אני לא חושב שהסיכון לבנקים הוא מאוד גדול כי הביקוש קיים והתנאים לנטילת משכנתא פה קשוחים. בעקבות מה שאת מספרת, נראה לי שהקושי יהיה בעיקר על העם ולא על הבנקים. בתנאים כאלה הרבה יותר קשה לאדם שחי ממשכורת ממוצעת לקנות בית, במיוחד לאחר שהבנקים יצטרכו לעמוד בתנאים של באזל III, והיקף האשראי, גם לתחום המשכנתאות, סביר להניח שיקטן".

הבנקים יחוו תקופה קשה וגם המניות שלהם 

האם באזל III יהרוס את כוח המשיכה שיש למניות הבנקים בעיני ציבור המשקיעים? "לדעתי הבנקים יחוו תקופה קשה בעקבות הצורך לעמוד בתקנות באזל III, מה שיעיב מאוד על מניותיהם בעיני המשקיעים. זה לא רק הדרישות להגדלת ההון, אלא גם השינויים המבניים שנדרשים מהבנקים.

"למשל הבנקים יצטרכו להגדיל את מחלקות ניהול הסיכונים שלהם. זה יעלה את הוצאות הבנקים להערכתי בסביבות ה-10% ביחס למה שהם מוציאים על תחום נהול הסיכונים כיום. בעקבות זאת אני מצפה לירידה ברווחיות הבנקים, מה שיעכב גם את החזרה לחלוקת דיבידנדים מצידם".

קונסולידציה ויציאה מתחומים מתוחכמים 

"אני מצפה גם שנראה בעקבות אימוץ תקנות באזל III התגברות של הקונסולידציה בענף הבנקאות. לדעתי נראה בנקים שמאחדים כוחות בתחומים מסויימים, למשל בתחום הבנקאות להשקעות שהופך לפחות רווחי. מנגד נראה בנקים שנוטשים תחומים מסויימים, במיוחד תחומים שעולים להם יותר כגון פעילות בתחום הנגזרים שמצריכה הקצאת הון גדולה יותר.

"לדעתי חלק מהבנקים הקטנים יותר לא ישרדו את התהליך הזה. יכול להיות שהמערכת הבנקאית תתכווץ ושנראה גידול של הגופים החוץ בנקאים, כגון הגופים המוסדיים כמו קרנות הפנסיה והגמל שיהפכו לגורם משמעותי יותר בשוק המימון החוץ בנקאי".

"מאחר וכל הבנקים בעולם נמצאים באותה הסירה מבחינת הדרישות של תקנות באזל III, אני לא מצפה לקריסה של המערכת הבנקאית כולה, אלא להתאמה לדרישות, ירידה מסויימת ברווחיות ושרידתם של המוסדות הבנקאיים הגדולים והחזקים יותר. היתרון יהיה אצל הבנקים שפועלים לפי מודל הסיכונים המתוחכם יותר, וזה לא יקרה בבנקים הישראלים לדעתי".

ממליץ לצאת מ-QE3 בעדינות 

ברוקאהוס התייחס במהלך הראיון גם שנושאים בוערים באקטואליה הכלכלית העולמית, כמו סוגיית הנסיגה מתוכניות התמריצים הגדולות של הבנקים המרכזיים כדוגמאת ה-QE3 בארה"ב.

"החששות של המשקיעים מפני נסיגה של הפד' הם שהפילו בחודש האחרון של שוק האג"ח בארה"ב ובעולם וגם את שוק המניות. לדעתי מצד אחד יהיה קשה מאוד לסגת מהתוכניות האלה, אבל מצד שני אי אפשר להמשיך ולקיים אותם עוד הרבה זמן. אני מצפה שבסופו של דבר תהיה נסיגה ונראה עלייה ברמות הריבית. אבל צריך יהיה לעשות זאת בעדינות כי החשש המרכזי של המשקיעים ושל הפוליטיקאים כיום הוא שהשווקים יפלו לפני שהכלכלה תחזור לצמיחה".

לסיום אני שואלת את ברוקהאוס אם הוא לא חושב שנותנים בבנקים ובפיקוח יותר מדי דגש על הסיכונים של האנשים והעסקים הקטנים, ופחות מדי דגש על סיכונים שעלולים לנבוע, למשל מהיקפי המסחר העצומים שמייצרות מערכות האלגוטריידינג? ועל כך הוא עונה "אני חושב שהרגולציה לא מוכנה כיום לטיפול בבעיות שעלולות להיגרם מהפעילות ההולכת וגוברת באמצעות מכונות מסחר, אלגוטריידינג. אבל עוד לא הוכח שהמסחר האוטומטי הוא זה שמגדיל את הסיכונים במערכות הבנקאיות. הסיכונים שבמסחר המהיר מטופלים בעיקר על ידי מפעילי הבורסות. למיטב ידיעתי לאחר ה'פלאש קראש' הבורסות שיפרו את הפיקוח והשליטה במערכות המחשב ובבולמי הזעזועים המובנים בהן במטרה למנוע קריסות כאלה".

הכתבה פורסמה באתר ביזפורטל 06/07/2013