האם ממשלה צריכה להתנהל כמו חברה עסקית

יהיה זה נכון יותר להקביל את הממשלה לעמותה שבה יושבים אנשים בעלי תפיסות מדיניות, כלכליות וחברתיות שהציבור בחר בהם על-מנת להגשים את מטרותיו. לפיכך, אין לראות באנשי הציבור המכהנים כשרים, כמי שצריכים לבוא מרקע מקצועי המכשיר אותם לתפקידם

הביקורת על מינויו של יאיר לפיד האירה מחדש את הביקורת על השאלה האם שרי הממשלה צריכים להיות אנשי מקצוע הבאים מהתחום עליו הם מופקדים, או ששאלה זו אינה רלוונטית כשמדובר בנבחרי ציבור. הדבר מעורר שאלה נוספת: האם ממשלה צריכה לדגול במודל של חברה עסקית או של עמותה.

כניסתו של יאיר לפיד למשרד האוצר יצרה גל של דעות מנוגדות, כאשר מצד אחד חלקים גדולים בציבור שסברו כי דווקא כשהמדינה נמצאת על סיפו של משבר כלכלי נכון היה למנות לתפקיד זה אדם המתמחה בכלכלה. לעומתם היו אחרים שהביעו תמיכה במינוי המפתיע, וסברו כי דווקא אדם הבא מבחוץ יכול להיות משב רוח מרענן בתפקיד מאתגר כמו שר האוצר.

כניסתו של לפיד למשרד האוצר ממשיכה קו שהיה קיים בממשלות ישראל האחרונות שבהן מתוך צרכים פוליטיים מונו לתפקיד אישים שלא היו מזוהים עם התפקיד שאליו נכנסו, דוגמת ד"ר יובל שטייניץ שמונה לתפקיד שר האוצר בממשלה הקודמת ועמיר פרץ שהיה שר הביטחון בממשלת אולמרט. בשני המקרים נוהל ויכוח ציבורי סביב מידת התאמתם לתפקיד שנחשב לקריטי בציבוריות הישראלית ערב מינויים, ובשני המקרים הביקורת התעצמה תוך כדי הכהונה. במקרה של פרץ כהונתו הסתיימה בהתפטרותו מהתפקיד, ובמקרה של שטייניץ, בהחלטתו של ראש הממשלה שלא להותיר בידיו את התפקיד לאחר הבחירות.

מקרים אלו מחדדים את השאלה האם ממשלת ישראל צריכה להיות ממשלה מקצועית שבה יכהנו אנשי מקצוע. בתפקיד שר הביטחון, יכהן איש המכיר את המערכת הביטחונית ומזוהה איתה, בתפקיד שר האוצר יכהן איש כלכלה, בתפקיד שר החינוך, יכהן אדם המזוהה עם המערכת האקדמית, ובתפקיד שר המשפטים יכהן משפטן. או שהמתווה צריך להיות כפי שהוא היום: של ממשלה נבחרת שבה מכהנים חברי הכנסת שהציבור בחר בהם.

שאלות אלה נובעות מהדרך שבה אנחנו בוחנים את מהותה של הממשלה. האם יש להקביל אותה לגוף דמוי חברה כלכלית שתפקידו להבטיח יעילות ועמידה מקצועית ביעדים או לעמותה שתפקידה בראש וראשונה לפעול בשם הערכים החברתיים שהיא מייצגת. בחברה כלכלית עובדים בדרך כלל רק אלו שעברו התמקצעות המכשירה אותם לתפקידם. ואילו בעמותה עובדים או מתנדבים מי שרואים בתפקידם כלי למימוש האידיאולוגיה הפוליטית או החברתית שלהם. רמת ההשכלה שלהם פעמים רבות אינה רלוונטית לתפקיד שהם ממלאים בארגון.

מבין שתי התפיסות: חברה כלכלית או עמותה, יהיה זה נכון יותר להקביל את הממשלה לעמותה שבה יושבים אנשים בעלי תפיסות מדיניות, כלכליות וחברתיות שהציבור בחר בהם על-מנת להגשים את מטרותיו. לפיכך, אין לראות באנשי הציבור המכהנים כשרים, כמי שצריכים לבוא מרקע מקצועי המכשיר אותם לתפקידם. הדבר המחייב אותם כשהם נכנסים לתפקידם הוא להביא לידי מימוש את תפיסתם הפוליטית שעל פיה נבחרו, וליישמה באופן שייטיב עם צורכי הכלל.

לזכותו של יאיר לפיד ייאמר שהוא בא עם תפיסה כלכלית-חברתית מסוימת שאותה היה רוצה ליישם במשרד האוצר ובממשלת ישראל. בסופה של כהונתו הוא ייבחן רק על בסיס דבר אחד: האם הצליח ליישם את המדיניות שבשמה נבחר, ומי שיכריעו בכך יהיו אלה שנתנו לו את קולם רק לפני מספר חודשים.

 

הכותב, צביקה גנדלמן, הוא המשנה למנכ"ל קבוצת הלפרין יועצים (HMS)
המאמר פורסם ב news1 ב- 24/04/2013