איך לבחון ג'וב חדש

התקבלתם לתפקיד הנחשק – העבודה שלכם מתחילה הרבה לפני היום הראשון במשרד. רגע לפני שאתם תופסים בשתי ידיים את הג'וב, כדאי לבדוק את מקום העבודה החדש ועד כמה הוא מתאים לכם. אם אתם לא רוצים להיתקע עם שעות נוספות, סכנות פיטורים ובוסים מהגיהנום – המדריך הזה הוא בשבילכם

הנה זה קורה: הטלפון מצלצל ועל הקו משרד משאבי האנוש, שמודיע לכם כי התקבלתם לעבודה הנחשקת, או לכל הפחות לראיון האחרון בתהליך הארוך והמייגע. אין ספק שמדובר ברגע מרגש – הג'וב החדש כבר מעבר לפינה, ועמו ההזדמנויות שנראות שוב פתוחות לגמרי להמשך הקריירה שלכם.

אבל רגע לפני שאתם אומרים "כן", עצרו! כדאי לכם לבדוק לאיזה מקום עבודה אתם מצטרפים, ועד כמה הוא באמת מתאים לכם. בדיוק כמו שלוקחים רכב יד שנייה לבדיקה, או כפי שמבררים המלצות על מי שמנסה למכור לכם מוצר באינטרנט, כך כדאי לעשות בדיקה מקדמית לגבי המעסיק החדש.

החלטה שגויה לגבי המסלול המקצועי שלכם יכולה ליצור הבדל גדול באשר למידת האושר שלכם ביומיום, באשר למידת המוטיבציה שלכם לקום מדי בוקר לעבודה, באשר לסיפוק המקצועי שתחוו וכמובן – עתידכם הכלכלי. לכן עדיף לקבל החלטה מושכלת כמה שיותר, המבוססת על תמונה רחבה ככל שניתן לגבי המעסיק הפוטנציאלי, ולבחון לעומק מה באמת צפוי לכם במקום העבודה ביום שאחרי חתימת החוזה.

אז מה מומלץ לבדוק לפני שמתחילים לעבוד?

1. תחלופת עובדים: ככל שבמקום העבודה הפוטנציאלי שלכם נוהגת מדיניות של "דלת מסתובבת" – עובדים באים ועוזבים, מצטרפים ואז מתחרטים או מפוטרים – הדבר צריך להדליק נורה אדומה. זה לא אומר שצריך לפסול את העבודה, אבל עדיף לנסות לדבר עם עובדים קיימים או כאלה שעזבו כדי להבין מה גורם לתחלופה הגבוהה: האם זה התפקיד השוחק, סביבת העבודה שאינה נעימה, הבוס שלא קל לעבוד אתו או כל סיבה אחרת.

2. שינויים פנים-ארגוניים: אם מקום העבודה עובר כעת תקופה סוערת – ארגון מחדש של מחלקות ואגפים, הזזת מנהלים ועובדים בין משרות, הגדרה מחדש של פונקציות בחברה, מאבקים סביב התארגנויות עובדים, צעדים ארגוניים עד כדי שביתות וכיוצא באלה – כדאי לשקול כיצד הטלטלות האלה עלולות להשפיע עליכם כעובדים חדשים. לעתים ניתן ללמוד על שינויים כאלה על ידי חיפוש במנועי החיפוש, אך עדיף אם ניתן לשוחח עם עובדים שמכירים את המקום מבפנים. במידת הצורך, ניתן גם להפנות שאלות בנושא למראיין או לנציג מחלקת משאבי האנוש, ולברר בצורה עניינית כיצד ישפיעו השינויים על התפקיד שלכם, מה יידרש מכם לנוכח הרה-ארגון, וכיוצא באלה.

3. חוזים אישיים/קיבוציים: הדרך בה מוסדרים יחסי העבודה בחברה יכולה להשפיע עליכם משמעותית. לכל שיטה יש את היתרונות והחסרונות שלה. למשל, חוזה אישי עשוי אולי להקנות לכם תנאים טובים יותר, כולל בונוסים ותגמול על ביצועים אישיים, אבל ספק אם יוכל להגן עליכם במקרה שהמעסיק ירצה לפטר אתכם. הסכם קיבוצי, לעומת זאת, עשוי לכלול תנאים התחלתיים פחות טובים ואף לחייב אתכם להפריש דמי ניהול לוועד העובדים. אך אם חלילה תיקלעו למשבר מול המעסיק, או שהחברה תהיה בקשיים, הסכם כזה עשוי לתת לכם הגנה טובה יותר מפני פיטורים ולאפשר לוועד להילחם עבורכם. כמו תמיד, מומלץ להיות מודעים לסיכויים ולסיכונים ולקבל את ההחלטה המתאימה ביותר לכם אישית.

4. שינויים חיצוניים ורגולציה: חשבו על חברות הסלולר – הפחתת דמי הקישוריות ופתיחת השוק לתחרות חייבו את החברות הגדולות להתייעל ולקצץ בעלויות. גם העובדים נדרשו לתת את חלקם, כולל הפחתות שכר ואפילו פיטורים. התפתחויות דומות עלולות להתרחש בענף הפיננסים, לנוכח החמרת הפיקוח על חברות הביטוח; בתעשיית המזון לנוכח המלצות ועדת קדמי; ובמשק כולו, אם חוק הריכוזיות יעבור בכנסת. לכן כדאי לברר לא רק לאן מועדות פניו של המעסיק הספציפי שלכם, אלא גם של הענף כולו: האם צפויה רגולציה חדשה שתגרור צמצומים, האם הענף הולך לקראת הידוק חגורה גם בקרב המתחרים, וכיוצא באלה.

5. שינויים בתנאי ההעסקה: חלק מההטבות לעובדים משתנות בהתאם למצב החברה, לכניסת מנכ"ל חדש, למדיניות חדשה של הדירקטוריון וכו'. כדאי, אפוא, לברר האם לאחרונה חלו שינויים במדיניות הבונוסים, האופציות, ההפרשות לחיסכון או רכיבי שכר נוספים, או האם צפויים שינויים כאלה בקרוב.

6. מסלולי קידום: אל תחשבו רק על הג'וב שמציעים לכם כעת. מומלץ לתכנן כבר כעת את האופק המקצועי שלכם, ולשם כך למפות את מסלולי הקידום במקום העבודה. הקדישו מחשבה לשאלה לאן אתם מעוניינים להתקדם, מהו התפקיד הבא שתהיו מעוניינים למלא, עד כמה זה ריאלי לשאוף אליו, ומה צריך לעשות כדי להגיע אליו. בכל מצב, מומלץ לחשוב ולתכנן מראש כיצד התפקיד הקרוב ישרת אתכם ואת הרזומה שלכם גם בהמשך.

7. סביבת עבודה פיזית וחברתית: כל עבודה היא, בסופו של דבר, מקום אליו צריך ללכת כל בוקר ולשהות בו במשך רוב שעות היום. חשוב, אפוא, לברר מראש מהם התנאים הפיזיים במשרד (חדר לבד או עם שותפים, אופן ספייס וכו'). לא פחות חשוב – העבודה היא חוויה חברתית, שמחייבת אותנו לתקשר עם קולגות, לעבוד בצוות, ולהסתדר עם אנשים על בסיס קבוע. מומלץ לברר האם ישנה "פוליטיקה" פנימית שעשויה להשפיע על קליטתכם במקום העבודה (למשל, רקע מקצועי מסוים שמתקבל ביתר פתיחות לעומת רקע אחר), והאם האווירה החברתית מתאימה לכם (מינון הפגישות, ישיבות הצוות, קבלת החלטות משותפות, פורומים של התייעצות וכו').

8. שעות נוספות: כדאי לברר מראש אם מצופה מכם להישאר במשרד כל יום עד 20:00 בערב, ולהגיע לעבודה גם בימי שישי. מומלץ להתייעץ עם עובדים המכירים מניסיונם את מקום העבודה, אבל לגיטימי גם לשאול את המראיין או את מחלקת משאבי האנוש, כדי לקבל תמונה מדויקת ככל הניתן.

9. נגישות: אם אתם בעלי מוגבלויות, הרי שמיקומו של מקום העבודה ונגישותו קריטיים עבורכם. אך גם אם אין לכם מוגבלות מיוחדת, כדאי לקבל פרטים הנוגעים למיקום המשרד (בלב העיר, מחוץ לעיר, במקום סואן או במקום שקל להגיע אליו), והתחבורה אליו (תחבורה ציבורית זמינה, חניון בתשלום בקרבת מקום וכו').

10. מעורבות בקהילה: נושא זה מעיד, בדרך כלל, על חשיבה חיובית של הארגון והתחשבות בזולת. יותר ויותר חברות וארגונים מעודדים השתתפות בפרויקטים התנדבותיים, כגון לימוד בבתי ספר בפריפריה, צביעת מתנ"סים או סיוע לקשישים. הפעילות החברתית מבורכת ובעלת ערך רב לחברה ולעובדים כאחד, וכדאי לדעת מראש מה האפשרויות, ולחילופין מה מצופה מכם גם בנושא זה.

לסיכום, יש לזכור שהעדפות לגבי מקום העבודה משתנות בין עובד לעובד ומבטאות את מה שנראה לכם נכון עבורכם באותה נקודת זמן. ההעדפה שלכם עשויה להשתנות מחר או בעוד שנה, וייתכן מאד שעובד אחר במצבכם היה מזהה יתרון במה שבעיניכם הוא חסרון – או להיפך. לכן, חשוב לקבל את ההחלטה הנכונה ביותר עבורכם תוך הסתמכות על מידע מפורט ומהימן ככל האפשר.

הכותב משמש משנה למנכ"ל בחברת הלפרין יועצים (HMS)

הכתבה פורסמה ב ynet ב- 21/04/2013